מהי רטינופתיה סוכרתית?

אבחון מוקדם מונע החמרה:
הכל על רטינופתיה סוכרתית

אחד מהסיבוכים הנפוצים ביותר של מחלת הסוכרת הוא רטינופתיה סוכרתית – מצב בו קיימת פגיעה בכלי הדם התקינים המזינים את רשתית העין. היעדר אבחון מוקדם וטיפול מתאים בבעיה עלול להוביל לפגיעה בראייה ובמקרים קיצוניים גם לעיוורון. מדוע מתפתחת רטינופתיה סוכרתית וכיצד ניתן לאבחן ולטפל בה? כל המידע בפנים

סוכרת שאינה מאוזנת, גורמת לסיבוכים שונים הנובעים מהרס של כלי הדם באיברי הגוף השונים. אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר הוא פגיעה ברשתית העין, או רטינופתיה סוכרתית. במצב זה, קיימת הפרעה במבנה התקין של כלי הדם הקטנים המזינים את רשתית העין. רשתית העין היא הרקמה האחורית של העין, עליה נקלטות קרני האור. הרשתית עשירה מאוד בכלי דם ופגיעה בהם, עקב מחלת הסוכרת, עלולה להוביל לאבדן הראייה. רטינופתיה סוכרתית מהווה את אחת הסיבות הנפוצות לעיוורון, וככל שמשך מחלת הסוכרת ארוך יותר ואיזון רמות הסוכר בדם אינו מיטבי, עולה בהתאמה גם שכיחותה של רטינופתיה סוכרתית.

גלגל העין
גלגל העין

מהם גורמי הסיכון שעלולים להוביל להחמרת המחלה?
– סוכרת לא מאוזנת
– משך מחלה ארוך
-רמות גבוהות של המוגלובין מסוכרר (A1C )
-מחלות נלוות למחלת הסוכרת, כמו יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם.

כיצד מאבחנים רטינופתיה סוכרתית?
האבחון מתבצע באמצעות בדיקת עיניים של הרשתית בהרחבת אישונים, על מנת לאתר את הסימנים המוקדמים למחלה. יש חשיבות לאבחון מוקדם של המחלה לשם מניעת סיבוכיה, ועל כן חשוב להיבדק אחת לשנה אצל רופא עיניים. במקרים מסוימים רופא העיניים יבחר לשלוח את המטופל לבצע בדיקת O.C.T שמטרתה היא לזהות בצקת במקולה ולעקוב אחרי התקדמות הטיפול בבצקת.
כמו כן, הרופא עשוי להפנות את המטופל לבדיקת  אנגיוגרפיה של הרשתית על מנת לאתר צמיחה של כלי דם פתולוגיים (הנובעת מהמחלה) ולאתר בצקת במקולה.

מהן דרכי הטיפול?

טיפול בלייזר
הטיפול בלייזר יכול להיות חד פעמי או רב פעמי. במהלכו צורבים בעזרת קרני הלייזר את כלי הדם הפתולוגיים ברשתית כדי למנוע החמרה של המחלה. הטיפול לרוב אינו כואב, אך לעיתים עלולה להיות תחושה של אי נוחות כאשר מטפלים באזורים מסוימים של הרשתית.

תרופות ממשפחת האנטי VEGF
תרופות אלה חוסמות את פעילותו של החלבון VEGF אשר מעודד צמיחה של כלי דם לא תקינים ברשתית. כך הן מונעות את העלייה בחדירות כלי הדם ואת הדליפה מהם.

סטרואידים
הטיפול בסטרואידים הוא קו הטיפול השני שיינתן במידה וטיפול הראשוני באמצעות תרופות ממשפחת האנטי VEGF נכשל. הסטרואידים פועלים נגדל פקטורים שונים של צמיחה ועל ידי כך מורידים את התהליך הדלקתי ברשתית ומונעים דליפה של כלי הדם. יש לציין כי הטיפול בסטרואידים אינו חף מתופעות לוואי והוא עלול להוביל להתפתחות קטרקט או גלאוקומה.

ניתוחים
במקרים מתקדמים של רטינופתיה סוכרתית, בהם הופיע דימום בזגוגית או שהתפתחה היפרדות רשתית, יש צורך בניתוח לכריתת הזגוגית. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית ונמשך כשעה. הוא  מבוצע בשיטה זעיר פולשנית ללא תפרים ועל כן ההחלמה אחריו לרוב מהירה מאוד. במקרים רבים הניתוח משולב עם טיפול אנטי VEGF  שיינתנו לפני הפעולה הכירורגית.

מהם הסיכונים בניתוח לכריתת הזגוגית?
הסיכונים בפעולה הכירורגית כוללים דימום חוזר והתפתחות של קטרקט. חשוב לציין כי שני הסיבוכים שהוזכרו ניתנים לטיפול: הדימום החוזר ייספג לרוב זמן קצר לאחר הניתוח ובמקרים בהם התפתח קטרקט ניתן לתקנו במעמד הניתוח לכריתת הזגוגית או מספר חודשים לאחר מכן.

מה חשוב לדעת כדי למנוע החמרה במצב?
כאמור, זיהוי של רטינופתיה סוכרתית בשלביה הראשונים ומתן טיפול מתאים עשוי למנוע את החמרת המחלה. על כן, חולי סוכרת צריכים לעבור בדיקה שנתית אצל רופא העיניים לאיתור תסמיני המחלה המוקדמים וטיפול בסיבוכים השונים.